משתתפים יקרים ומשתתפות יקרות -
ברוכים הבאים לאתר קורס יסודות בתקשורת מקרבת!
שלום לכם משתתפות יקרות ומשתתפים יקרים!
קורס יסודות אפריל 2019 – הסתיים 🙂
באתר זה תמצאו את הקלטות כל השיעורים של הקורס
וקישור לחומרי עזר.
שמרו את הקישור הזה, כדי שתוכלו לחזור לכאן בכל זמן שתרצו.
יעל ארבל ויואב לבנה – מנחי הקורס
וצוות הבית להורות מקרבת
הקלטות המפגשים של הקורס
מפגש 1
תקשורת מרחיקה, חסמי תקשורת - ואיך לעבור לתקשורת מקרבת
שימו לב סביבכם לתקשורת מרחיקה וחסמי תקשורת שאתם או אחרים משתמשים בהם – נסו לא לשפוט את זה אלא רק לשים לב ולהיות מודעים לכך.
התחילו לזהות את הצרכים שלכם: התבוננו בתחושות הגוף שלכם וברגשות שעולים בכם, וזכרו את הקשר:
רגשות לא נעימים – מעידים על צרכים שאינם מתמלאים, ואם עולה בכם רגש לא נעים (כעס, תסכול, אכזבה…) פשוט לשאול:
מה חשוב לי שבגללו אני מרגיש/ה את הרגש הזה?
מה יקר לי שלא מתמלא כרגע?
ובניסוח של תקשורת מקרבת – איזה צורך שלי חי בתוכי כרגע ולא מתמלא?
רכזו את תשומת הלב פנימה והתחילו לזהות את הצרכים שחיים בכם – אתם מוזמנים להעזר בכרטיסית הצרכים.
לאחר שהתחברתם לעצמכם ולצרכים שלכם, התבוננו על התנהגויות של הילדים, בן/בת הזוג ושאלו את עצמכם:
מה יכולים להיות הצרכים שלהם שבגללם הם מתנהגים או מדברים באופן הזה?
מפגש 2
התמרת שיפוטים לצרכים
מזמינים אתכם לתרגל את מה שלמדנו במפגש –
משיפוטים לצרכים ומה לעשות אחרי שזיהינו צורך –
לזהות שיפוטים שעולים בנו כלפי אחרים
ולהפוך אותם לצרכים שלנו באמצעות 4 השלבים שלמדנו במפגש הראשון:
1. השיפוט
2. ההיפוך
3. הצורך
4. העמקה
ואחרי שזיהיתם את הצורך שלכם
ושבגוף שלכם מרגיש שזה אכן הצורך שלכם –
נסו לבקש בקשה אחת מעצמכם
שיכולה לעזור לכם לטפל בצורך שמצאתם.
אמפתיה –
תרגלו הקשבה אמפתית, לפי המבנה שנלמד בשיעור:
נסו לשאול את עצמכם קודם כל ברובד המהותי –
מה מנסה האחר להגיד לך באמצעות ההתנהגות הזו או המילים האלה?
אלו צרכים הוא מנסה לבטא (ולא מצליח לדבר אותם)?
הדרך הכי קלה לעשות את זה –
היא לשים את עצמך בנעליו של האחר
ולהרגיש אלו רגשות היו עולים בך
ואלו צרכים שלך היו מתעוררים בסיטואציה הזו
לו היית במקומו –
קודם כל להקשיב לצד השני בלב פתוח
ורק לחשוב אלו צרכים הוא מנסה לדבר אליך –
נסו ללכת עם זה לאורך השבוע וזה יהיה תרגול בעל ערך עצום
ואנחנו מניחים שמאד מלמד.
ואתם יכולים להוסיף לזה את הרובד המילולי של אמפתיה:
לשים את עצמכם בנעליו של האחר, לנסות להרגיש אלו רגשות וצרכים היו עולים בכם אילו הייתם במקומו ופשוט להציע לו את זה – וזכרו לשים בסוף סימן שאלה:
״אז אתה מתוסכל כי אתה רוצה להמשיך במשחק ואתה מאד נהנה?״
(משפט שמציע את הרגש של תסכול וצרכים של המשכיות, משחק, הנאה).
מפגש 3
אמפתיה
תרגלו הקשבה אמפתית לפי שלושת השלבים שלמדנו:
- שימו את עצמכם במקומו של האחר –
באותה סיטואציה או בסיטואציה דומה מהחיים שלכם. - דמיינו איזה רגש היה עולה בכם באותה סיטואציה
ואלו צרכים היו מתעוררים בכם אילו הייתם במקומו - הציעו את זה לאחר במשפט עם סימן שאלה בסופו,
כשהתכווננות הלב שלכם היא להתעניין באמת
במה שהוא מרגיש ובצרכים שהתעוררו בו.
דוגמאות למשפטים כאלו:
- אז אתה מתוסכל ורוצה לבחור בעצמך מתי ללכת להתקלח?
והיית רוצה שייראו שאתה באמצע משחק ומאד נהנה בו? ושיתחשבו בזה? - אז את כועסת נורא כי היית רוצה שיכבדו את הפרטיות שלך?
ושישאלו אותך לפני שלוקחים משהו שהוא שלך, כדי שתוכלי לבחור בעצמך אם לתת? - אז את מאוכזבת ועצובה כי מאד התגעגעת לאבא וחיכית ליחד איתו?
- אז את מתוסכלת כי חשוב לך להיות עצמאית והיית רוצה שיסמכו עלייך שתחזרי בזמן הביתה?
- אז נפגעת ונעלבת כי היית רוצה להיות חלק מהמשחק ולהרגיש ביטחון שאכפת ממך?
שימו לב שכל המשפטים האלה:
- מציעים רגש
- מציעים צורך אחד או כמה צרכים
- תמיד מתחילים ב-׳את׳ או ׳אתה׳ ולא ב׳אני׳ (באמפתיה נגיד ׳את מתוסכלת…׳ ולא ׳אני מבינה שאת מתוסכלת…׳)
- מסתיימים עם סימן שאלה
נקודה נוספת חשובה:
אחרי שאנחנו שואלים משפט אמפתי אחד, רצוי לחכות לתשובה ולהשתמש בה כחומר גלם למשפט אמפתי נוסף.
למשל:
- שאלה באמפתיה:
׳אז אתה כועס כי היית רוצה שייראו שאתה רק הגבת וזה לא אתה שהתחלת בריב׳ - תשובה:
׳כן, וזה קורה כל פעם ואני אומר לך אבל כנראה לא אכפת לך׳ - שאלה אמפתית נוספת שמשתמשת בתשובה כחומר גלם לניחוש רגשות וצרכים נוספים:
׳אז אתה מתוסכל ורוצה שיקשיבו באמת למה שאתה אומר ושיאמינו לך ויעזרו לך?׳ - וכן הלאה – כל תשובה שאנחנו מקבלים יכולה לשמש אותנו לשאלה האמפתית הבאה.
דרך נוספת לאמפתיה שמאד כדאי להכניס גם אותה ליחסים,
היא לתת הכרה לרגשות נעימים ולצרכים שכן מתמלאים –
למשל:
- אז את מתרגשת ושמחה ומרגישה את האנרגיות חוגגות בגוף
כי כבר נורא רוצה לראות איך יהיה לנו בטיול בצפון?
וכבר קשה לך להתאפק מלפגוש את כל החברים ולהיות איתם יחד? - אז אתה שמח ומלא סיפוק שהצלחת לבנות את הכל לבד?
- אז זה עושה לך הרגשה טובה שחשבו עליך ודאגו לך?
וזה נעים כי אתה מרגיש שאכפת ממך ושרואים אותך?
מזמינים אותך לתרגל שאלות אמפתיות,
אפשר להתחיל מאפתיה לדברים ׳קטנים׳ כדי שיהיה לך קל יותר ליישם
ומהם לעבור למצבים מאתגרים יותר.
מפגש 4
ביטוי עצמי
נסו להתחיל לתרגל ביטוי עצמי מקרב
לפי 4 השלבים שלמדנו בשיעור:
תצפית (לעומת פרשנות) –
מה ראיתם שקרה או מה שמעתם שנאמר –
שלגביו תרצו לבטא את הרגש והצורך שלכם?
לדוגמה: שמתי לב שהכלים של ארוחת הערב מאתמול נמצאים בכיור
רגש (לעומת 'סיפור'/מחשבה) –
איזה רגש התעורר בכם?
לדוגמה: אני מתוסכלת ומאוכזבת
צורך (לעומת אסטרטגיה) –
כי מה חשוב לכם? / מה אתם רוצים? / למה אתם זקוקים?
בחרו את אחת הקידומות האלו ואמרו אחריה שם של צורך (אפשר ביותר מילים) –
לדוגמה: כי אני מאד זקוקה לנראות ולהתחשבות, לעזרה ולהקלה ואני מאד רוצה להרגיש שותפות בכל מה שקשור למשימות בבית.
בקשה (לעומת דרישה) –
מה אתם רוצים לבקש מהאחר? (כשהדגש הוא לבקש ולא לדרוש).
יש שני סוגים של בקשות –
- בקשה דיאלוגית – שמזמינה את האחר לדיאלוג ושמייצרת מקום גם לרגשות ולצרכים שלו)
מה שלטווח ארוך ייקרב אחרים אליכם, ישפר את היחסים ויגדיל את שיתוף הפעולה
כי הרבה יותר צרכים של האחר ושלכם יתמלאו מעצם קיומו של דיאלוג, בניגוד למונולוג).
דוגמה לבקשה דיאלוגית: איך זה בשבילך לשמוע?
או: אתה רוצה להגיד לי מה אתה מרגיש ומה חשוב לך?
- בקשה אופרטיבית – שמזמינה את האחר לבצע פעולה מסוימת.
בקשה אופרטיבית תעבוד טוב יותר כשהיא קונקרטית – ולא מופשטת, כשהיא מנוסחת בלשון חיוב – ולא בלשון שלילה ושהיא תחומה בזמן הווה – ולא ניתנת לזמן בלתי מוגבל מעכשיו והלאה.
לדוגמה – במקום להגיד:
אתם מוכנים להפסיק להתנהג כאילו הבית הזה הוא לא שלכם?
(דוגמה לבקשה מופשטת, בלשון שלילה ולא תחומה בזמן, שאחרים לא באמת יודעים מה לעשות איתה)
נעדיף לבקש:
אתם מוכנים השבוע, במידה ואתם מכינים לעצמכם משהו לאכול בשעות הלילה, לשטוף את הכלים שאתם משתמשים בהם ולשים אותם במייבש כלים?
(קונקרטי, בלשון חיוב ותחום בזמן)
דגשים חשובים לתרגול:
בשלבים הראשונים מאד עוזר לנסח ביטוי עצמי בכתב,
כי זה מאפשר לכם לערוך את המילים והמשפטים שלכם
ולדייק אותם עד שהמשפטים שלכם יהיו נקיים משיפוטים, פרשנויות ודרישות.
בפרספקטיבה רחבה של תהליך הלימוד של תקשורת מקרבת התוצאה המיידית פחות חשובה בהתנסויות הראשונות.
פשוט נסו לבטא את עצמכם בדרך הזו המקרבת וחגגו את עצם ההתנסות – ככה לומדים לדבר – באמצעות התנסות.
זכרו שאם האחר עונה לכם אתם יכולים (וכדאי) לעבור לאמפתיה, להקשיב לרגשות והצרכים שהוא מנסה לבטא ולחזור שוב לביטוי עצמי, במידה ואתם מרגישים שיש עוד צרכים שברצונכם לשתף.
ביטוי עצמי עובד – גם אם בהתחלה אתם לא זוכים להתייחסות שרציתם, לאורך זמן אתם תראו שאחרים לידכם יותר רגישים למה שחשוב לכם ויותר מתחשבים –
אז שווה להשקיע בזה ולסמוך שככל שיעבור הזמן ישימו לב למה שחשוב לכם יותר ויותר.
טיפ קטן – גדול, שיכול מאד לעזור לכם בבקשות אופרטיביות שבהן אתם רוצים שאחרים ייעשו משהו קונקרטי בשבילכם:
להגיד צורך לפני הבקשה – לדוגמא: ״מאוד חשוב לי סדר, זה עושה לי שקט מבפנים. את מוכנה לשים את הנעליים שלך בארון?״
מזמינים אתכם בחום לנסות!
מפגש 5
דיאלוג
מזמינים אתכם להתנסות במיומנות הבסיס של דיאלוג מקרב לפי השלבים:
1 – משפט אמפתיה לצד השני:
׳אז אתה מאד נהנה מהמשחק ורוצה להמשיך בו,
והיית רוצה שיראו את זה ויתחשבו בזה?׳
2 – משפט מעבר:
׳אני רואה את זה עכשיו ורוצה לקחת את זה לתשומת ליבי,
ולצד זה יש גם משהו שחשוב לי,
אתה מוכן לשמוע?׳
3 – משפט ביטוי עצמי:
׳אני מסתכלת על השעון ורואה שכבר עשר,
אני עייפה וזקוקה לזמן לעצמי ולמנוחה,
וגם מאד רוצה לשמור עליך ולדאוג לכך שיהיו לך מספיק שעות שינה כדי שמחר תהיה ערני ובמיטבך׳
4 – מכאן אפשר לצאת ל:
א. בקשה דיאלוגית –
׳איך זה בשבילך לשמוע?׳ – ולעבור להקשיב שוב באמפתיה
ב. בקשה אופרטיבית –
׳אתה מוכן שניקח עוד כמה דקות וכשהמשחק הזה נגמר תסגור ותלך לישון?׳
ג. מחשבה משותפת על פתרון:
׳מתאים לך שנחשוב רגע ביחד על פתרון שימלא גם את מה שחשוב לך וגם את מה שחשוב לי?׳
ממליצים לכם בחום לתרגל את המהלך הזה בכתיבה במחברת התרגול שלכם, שם יש לכם אפשרות לערוך ולדייק את המילים.
זה יעזור לכם לזכור את המבנה (אמפתיה > משפט מעבר > ביטוי עצמי> בקשה)
וגם להצליח לדבר אותו בזמן הדיאלוג.
שתהיה התנסות מהנה ומלמדת!